"מה?!" שאלתי אותה. אני לא ידעתי שהם התנשקו.
"זה כן או לא?" היא נרגעה קצת
"אני לא ראיתי שהם מתנשקים או משהו.." אמרתי "ואין מצב שהם היו מתנשקים"
"טוב, אני לא אפריע לכם" היא חייכה לעמית "ביי" היא חזרה לבית שלה
"משהו לא בסדר אצלה במוח" עמית לחש לי "אולי זה היום הזה בחודש.." הוא צחק ואני שתקתי.
"ניפגש מחר" אמרתי לו כשהגענו לבית שלי, ונישקתי אותו.
"תמסרי ד"ש לכל המשפחה" הוא אמר לי , והלך. יש לו קשר טוב עם המשפחה שלי, לא יודעת איך זה קרה.
"את בסדר!" אמא שלי רצה אליי בחיבוק
"הגעת בדיוק בזמן לקידוש" אבא שלי חייך.
"אז מה היה שם?" אמא שלי שאלה אותי
"בטח היא ועמית התמזמזו" אח שלי בן ה-10, רון, התחיל לצחוק ולעשות עם השפתיים נשיקות. כולנו התחלנו לצחוק.
"לא היה משהו מיוחד" אמרתי "פשוט חיכינו שמישהו יפתח לנו את הדלת, והמורה ללשון פתחה לנו.." אמרתי, בלי הרבה פרטים.
למחרת בבוקר, הגעתי לבית הספר, וגאיה הגיעה אליי עם חדשה מרעישה.
"את. לא. תאמיני. למה. שהלך פה לפני שנייה!" היא צרחה אליי.
"גרגמל הגיע ושאל איפה דרדסבא" עניתי לה "תמיד ידעתי שזה יקרה" חייכתי
"השכנה השחורה הזאת שלך הלכה מכות עם תמר" היא אמרה לי וגררה אותי לבפנים
"מה?!" צעקתי מבהלה
"למה?!" שאלתי
"כי היא מטורפת, זה למה"
נכנסנו לתוך המבנה של בית הספר, ראיתי את תמר בוכה ומלא ילדים מסביבה.
"אפשר לעב.. סליחה.. נו זוזו" פילסתי את דרכי לתמר. כשראיתי אותה בוכה , רצתי וחיבקתי אותה.
"מה קרה?" שאלתי אותה בדאגה
"היא.. היא מטורפת..! " היא גמגמה ובכתה.
"את פשוט לא מבינה" שחף פנתה אליי
"היא פשוט תפסה אותה , השכיבה אותה על הרצפה והכתה בה!"
"את רצינית?!"
"לא, אני צוחקת" היא אמרה בציניות
"איפה היא עכשיו?" שאלתי
"במשרד של המנהלת" היא ענתה לי
"אני רוצה שהיא תעוף מהבית ספר הזה" תמר לחשה לנו
"שלא תחזור לפה לעולם"
"אבל מה קרה בדיוק? למה היא עשתה את זה?" שאלתי שוב
"כי .. הי...היא.. שטן" היא גמגמה שוב
"איפה אופיר?" שאלתי כשנזכרתי שהיא חשבה שהם התנשקו
"אני לא יודעת.. לא ראיתי אותו" שחף אמרה
"ענבר, אני רוצה שהיא תעוף מהבית ספר, את עוזרת לי בזה, גם את שחף" היא החזיקה בידינו.
"ברור" שחף אמרה והסתכלה עליי
"כן" אמרתי ועזרתי לה לקום מהפינה.
'מה יש לקורל הזאת לעזאזל'
"מה?!" שאלתי אותה. אני לא ידעתי שהם התנשקו.
"זה כן או לא?" היא נרגעה קצת
"אני לא ראיתי שהם מתנשקים או משהו.." אמרתי "ואין מצב שהם היו מתנשקים"
"טוב, אני לא אפריע לכם" היא חייכה לעמית "ביי" היא חזרה לבית שלה
"משהו לא בסדר אצלה במוח" עמית לחש לי "אולי זה היום הזה בחודש.." הוא צחק ואני שתקתי.
"ניפגש מחר" אמרתי לו כשהגענו לבית שלי, ונישקתי אותו.
"תמסרי ד"ש לכל המשפחה" הוא אמר לי , והלך. יש לו קשר טוב עם המשפחה שלי, לא יודעת איך זה קרה.
"את בסדר!" אמא שלי רצה אליי בחיבוק
"הגעת בדיוק בזמן לקידוש" אבא שלי חייך.
"אז מה היה שם?" אמא שלי שאלה אותי
"בטח היא ועמית התמזמזו" אח שלי בן ה-10, רון, התחיל לצחוק ולעשות עם השפתיים נשיקות. כולנו התחלנו לצחוק.
"לא היה משהו מיוחד" אמרתי "פשוט חיכינו שמישהו יפתח לנו את הדלת, והמורה ללשון פתחה לנו.." אמרתי, בלי הרבה פרטים.
למחרת בבוקר, הגעתי לבית הספר, וגאיה הגיעה אליי עם חדשה מרעישה.
"את. לא. תאמיני. למה. שהלך פה לפני שנייה!" היא צרחה אליי.
"גרגמל הגיע ושאל איפה דרדסבא" עניתי לה "תמיד ידעתי שזה יקרה" חייכתי
"השכנה השחורה הזאת שלך הלכה מכות עם תמר" היא אמרה לי וגררה אותי לבפנים
"מה?!" צעקתי מבהלה
"למה?!" שאלתי
"כי היא מטורפת, זה למה"
נכנסנו לתוך המבנה של בית הספר, ראיתי את תמר בוכה ומלא ילדים מסביבה.
"אפשר לעב.. סליחה.. נו זוזו" פילסתי את דרכי לתמר. כשראיתי אותה בוכה , רצתי וחיבקתי אותה.
"מה קרה?" שאלתי אותה בדאגה
"היא.. היא מטורפת..! " היא גמגמה ובכתה.
"את פשוט לא מבינה" שחף פנתה אליי
"היא פשוט תפסה אותה , השכיבה אותה על הרצפה והכתה בה!"
"את רצינית?!"
"לא, אני צוחקת" היא אמרה בציניות
"איפה היא עכשיו?" שאלתי
"במשרד של המנהלת" היא ענתה לי
"אני רוצה שהיא תעוף מהבית ספר הזה" תמר לחשה לנו
"שלא תחזור לפה לעולם"
"אבל מה קרה בדיוק? למה היא עשתה את זה?" שאלתי שוב
"כי .. הי...היא.. שטן" היא גמגמה שוב
"איפה אופיר?" שאלתי כשנזכרתי שהיא חשבה שהם התנשקו
"אני לא יודעת.. לא ראיתי אותו" שחף אמרה
"ענבר, אני רוצה שהיא תעוף מהבית ספר, את עוזרת לי בזה, גם את שחף" היא החזיקה בידינו.
"ברור" שחף אמרה והסתכלה עליי
"כן" אמרתי ועזרתי לה לקום מהפינה.
'מה יש לקורל הזאת לעזאזל'