'
מה הוא רוצה עכשיו?' חשבתי לעצמי.
"היי עמית"
"היי חיים, שמעתי שאת באילת, כל כך רציתי שתבואי למסיבה"
"גם אני רציתי, ההורים לא אמרו לי שהולכים לפה בכלל.."
"בסדר יש עוד מסיבות, ואת מבטיחה שאת באה למסיבות הבאות, ילדים אומרים שלא רואים אותך כבר שם"
"מבטיחה" חייכתי
"טוב יפה, אני אתקשר בערב תספרי לי איך שם אה?"
"סבבה, ביי"
"ביי"
כן, זאת שיחה עם החבר שלי, החבר המושלם שלי.
אני באמת רציתי לבוא למסיבה הזאת, כי החבר שלי הוא אחד מהיחצנים והוא תמיד נמצא שם, וכל כך רציתי להיות איתו שמה, כי לפעמים אני ממש לא סומכת עליו, ואני חושבת שהוא חוזר להשתכר ולעשן עם החברים שלו והחברות הזונות שלו..
אבל אני אוהבת אותו, והוא אוהב אותי, ואני בטוחה שהוא יתנהג יפה, גם אם אני לא שם לשמח אותו.
"החבר?" חייך הילד שישב לידי.
מה זה החיוך המושלם הזה, והעיניים האלה, חשבתי לעצמי.
"כן.." לא הפסקתי להסתכל לו בעיניים
"איך הוא?"
"מדהים" אמרתי, בלי להסס אפילו.
"אהה"
"מאיפה את?" הוא התחיל לחטט .
"רחוק מפה, ואתה?" מנסה להישמע מסתורית , לא מצליחה להוריד את העיניים מהמבט שלו.
"מרמת גן"
"אחלה" חייכתי
"בת כמה את?"
"14 בערך, ואתה?"
"15 , בערך.. "
שתיקה מביכה , בחיים לא בהיתי במישהו כל כך הרבה זמן.
שיטט, לידור! הוא בטח הורס להם שם הכל בפעוטון הזה.
"אני צריכה ללכת לקחת את אח שלי, ביי " התחלתי ללכת, אבל ממש לא רציתי, רציתי להישאר, עוד הרבה זמן.
"רגע" הוא אמר
'
מה הוא רוצה עכשיו?' חשבתי לעצמי.
"היי עמית"
"היי חיים, שמעתי שאת באילת, כל כך רציתי שתבואי למסיבה"
"גם אני רציתי, ההורים לא אמרו לי שהולכים לפה בכלל.."
"בסדר יש עוד מסיבות, ואת מבטיחה שאת באה למסיבות הבאות, ילדים אומרים שלא רואים אותך כבר שם"
"מבטיחה" חייכתי
"טוב יפה, אני אתקשר בערב תספרי לי איך שם אה?"
"סבבה, ביי"
"ביי"
כן, זאת שיחה עם החבר שלי, החבר המושלם שלי.
אני באמת רציתי לבוא למסיבה הזאת, כי החבר שלי הוא אחד מהיחצנים והוא תמיד נמצא שם, וכל כך רציתי להיות איתו שמה, כי לפעמים אני ממש לא סומכת עליו, ואני חושבת שהוא חוזר להשתכר ולעשן עם החברים שלו והחברות הזונות שלו..
אבל אני אוהבת אותו, והוא אוהב אותי, ואני בטוחה שהוא יתנהג יפה, גם אם אני לא שם לשמח אותו.
"החבר?" חייך הילד שישב לידי.
מה זה החיוך המושלם הזה, והעיניים האלה, חשבתי לעצמי.
"כן.." לא הפסקתי להסתכל לו בעיניים
"איך הוא?"
"מדהים" אמרתי, בלי להסס אפילו.
"אהה"
"מאיפה את?" הוא התחיל לחטט .
"רחוק מפה, ואתה?" מנסה להישמע מסתורית , לא מצליחה להוריד את העיניים מהמבט שלו.
"מרמת גן"
"אחלה" חייכתי
"בת כמה את?"
"14 בערך, ואתה?"
"15 , בערך.. "
שתיקה מביכה , בחיים לא בהיתי במישהו כל כך הרבה זמן.
שיטט, לידור! הוא בטח הורס להם שם הכל בפעוטון הזה.
"אני צריכה ללכת לקחת את אח שלי, ביי " התחלתי ללכת, אבל ממש לא רציתי, רציתי להישאר, עוד הרבה זמן.
"רגע" הוא אמר