שעה של שקט. אף אחד לא דיבר. לא היה על מה. לי כבר לא היה כוח עם כל המתח הזה, אז פשוט נרדמתי.
כשהתעוררתי שמעתי שהם מדברים, אבל לא פתחתי עיניים, כדי שפעם אחת אני באמת אשמע את מה שהם אומרים.
"עמית" שמעתי את הקול של לירון
"עמית תקשיב, אני מבין מה אתה חושב עכשיו, גם אני הייתי במצב דומה.." עמית קטע אותו
"אם היית מבין היית יודע שאני כבר מזמן הייתי צריך להרביץ לך" הוא לחש לו
"הרבצת לי כבר" הוא צחק.
"אני מרגיש אליה משהו, אבל זה לא אמור לפגוע בחברות שלנו. אנחנו חברים כבר כמה? חמש שנים? בחורה אחת לא אמורה להפריע." בחיים לא שמעתי את לירון מדבר ככה. בחורה אחת?
"היא חברה שלי לירון, היא לא סתם בחורה, ואתה יודע את זה" הסמקתי. אני מקווה שאפשר להסמיק מתוך שינה.
"אבל אחי, אנחנו חברים המון זמן, היא לא אמורה להפריע, היא לא קשורה אלינו בתור חברים ו.." בשלב הזה כבר הפסקתי להקשיב. ככה הוא מדבר אליי כשאני לא לידו? ככה הוא מעדיף את עמית על פניי? מה אכפת לי בכלל מהדעה שלו? ניסיתי לעצור את הדמעות, ועברתי לשיחה אחרת.
מצד אחר של החדר שמעתי משהו מוזר. משהו שלא ציפיתי.
"מתי נספר לכולם?" שמעתי קול של אחת הבנות
"אין מה לספר. התנשקנו וזהו." זה היה הקול של מאור. רגע, מאור? התנשק? עם אחת הבנות שפה?
אה כן, הוא התנשק עם רוני במשחק של האמת או חובה.
אבל רגע, זה לא רוני שמדברת.
"יש מה לספר מאור. זה לא רק הנשיקה.. זה הכל" שנייה, זאת שחף?
"תקשיבי, את חמודה והכל, אבל אני לא רוצה אותך" הוא אמר לה. אני לא מאמינה שזאת שחף!
"אני יודעת שאתה רוצה אותי. הרגשתי את זה" היא אמרה לו.
"שחף די, היה ונגמר" הוא אמר לשחף
"מה, אני לא הטעם שלך כאילו? יש לך חברה? מה?" שחף הגבירה את הקול.
"את לא הטעם שלי.."
"מי כן הטעם שלך? זונות שמעשנות?" שמעתי שהוא משתיק אותה.
"לא!" הוא לחש לה , אבל צעק מבפנים.
מצד אחר של החדר שמעתי עוד לחשושים.
"אופיר, אנחנו חברים טובים, נכון? מי זאת הילדה הזאת שהתנשקת איתה?" מי זאת הפעם? תמר.
"את לא מכירה אותה." הוא אמר לה. זאת תמר.
"אופיר די עם הטריקים האלה.. היו לי מספיק חברים שאמרו דברים כאלה, חשבתי שאתה שונה.." תמר מדברת ככה לאופיר?
"תקשיבי תמר, אני לא רוצה לפגוע אבל זה פשוט לא קשור אלייך, אז דיי. בשביל מה את רוצה לדעת?"
"יש לי את הסיבות שלי.." היא אמרה במיסתוריות. רציתי לבוא אליה מהר ולשאול אותה מה הסיבות האלה.. מה?
"עכשיו את מסתירה דברים.." הוא אמר לה.
"תגיד אתה כל כך דפוק? אתה לא מבין שאני אוהבת אותך?!" היא אמרה
"מה?!" צעקתי. שכחתי שלא יודעים שאני שומעת הכל. פאדיחות.








