"אופיר" התעצבנתי עליו
"מה את רוצה את זאת שגרמה לה להידבק אליי לא?"
"לא.. טוב כן.. אבל מה זה משנה, מה אני אמורה לעשות?"
"תזמיני את עמית ונראה איך נעיף את לירון מהבית לשעתיים"
"סבבה" אמרתי
היה צלצול, נכנסנו לכיתה
"היום אצל אופיר, דאבל דייט ואנחנו חייבים להיות שם" שלחתי לו אסאמאס
"אני את אופיר והכרית שלו?" חייכתי. 'אוקיי, אני לא מראה את השיחה לאופיר, זה מה שחסר לי, עוד ריב ביניהם.'
"אני אתה אופיר וקורל"
"קורל הבלונדינית מאביבים?"
"לא, קורל הברונטית מ-ט'3, שכנה שלי"
"מה זה בורנטית?"
"שיער חום עמית, שיער חום." צחקתי, אני מתה עליו.
"בשמונה אני שם"
"אוהבת אותך" הייתי חייבת להגיד לו את זה, או להגיד לעצמי את זה.
"גם אני אוהב אותך"
ברבע לשמונה הגעתי, לעזור לאופיר כי קלטתי מהשיחה שלנו לפני זה שהוא לחוץ.
"נוו.. סידרת את העניין עם לירון?"
"איזה עניין?" לירון בא מאחורינו, הסתובבתי אליו , לא ידעתי מה להגיד וחשבתי שאופיר יוציא אותי מזה
"וואו." הוא אמר , היה אדום , כמוני
"תודה?" חייכתי
"למה את לבושה ככה?"
"דייט" אופיר אמר
"שניכם בדייט?" לירון צחק
"לא אחד עם השני" הוא אמר. אני העדפתי פשוט לשתוק.
"אז מי בא לפה?"
"אני בדייט עם קורל, וענבר בדייט עם"
"עמית" לירון השלים את המשפט של אופיר
"כן" אמרתי
"אז את.. אתם רוצים שאני לא אהיה פה?" הוא שאל אותנו, אבל הסתכל עליי
"אתה יכול להישאר" אמרתי, לא הרגשתי נעים שהוא מגורש, ועוד עם המבט העצוב
"הוא יכול?" אופיר לחש לי
"אם בא לו" לחשתי לו בחזרה
"אתם רוצים שאני אלך?" הוא שאל
"לא , אתה יכול להישאר" אופיר אמר לו
דפיקה בדלת. אופיר הלך לפתוח. אני ולירון עמדנו אחד מול השני. בלי מילים.
"היי יפה שלי" עמית בא אליי ונישק אותי, רציתי להמשיך להתנשק איתו אבל לא היה לי נעים מול לירון.
ראיתי שגם קורל הגיעה באותו הזמן, והיא ואופיר נעמדו אחד ליד השני.
"עמית, אנחנו פה לעזור להם, אז בוא נעזור" חייכתי והסתכלתי לו בעיניים
"בואי נעזור" חייך חיוך מאולץ
"לירון!" עמית ראה שגם לירון שם
"אחי מה אתה עושה פה?" חייך עמית, שלא הבין מה קורה
"אני גר פה בזמן הקרוב"
"עם האופיר הזה?" צחק עמית
"עמית." באתי אליו, ראה שאני עצבנית
"עם האופיר הסקסי הזה. יותר טוב?" צחק עמית
"יותר טוב" צחקתי, לא הרגשתי בנוח שלירון לידנו.
הדאבל דייט+לירון הזה הולך להיות הגיהנום של החיים שלי.
;){kind=link}